- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק תא"ק 29499-12-10
|
תא"ק בית משפט השלום תל אביב - יפו |
29499-12-10
7.9.2011 |
|
בפני : עינת רביד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: דורון אלוני עו"ד רפי לוי |
: 1. בנק אוצר החייל 2. ויטל קוסמטיקס בע"מ עו"ד עמית עו"ד לאונה |
| פסק-דין | |
1. המשיב (להלן: " הבנק") הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 320,507 ש"ח כנגד ויטל קוסמטיקס בע"מ (להלן: " החברה") וכנגד המבקש (להלן: " הערב"), אשר לטענת התביעה היה בעת הרלוונטית בעליה ו/או מנהלה של החברה וערב בערבות בלתי מוגבלת בסכום לכל חובותיה של החברה על פי כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום מיום 2.7.09. החברה מנהלת בבנק חשבון עובר ושב. החברה קיבלה ביום 2.7.09 הלוואה בסך 500,000 ש"ח (להלן: " ההלוואה"). החברה נותרה חייבת לבנק בשל אי תשלום ההלוואה וכן בשל חוב בחשבון סך כולל כאמור בכתב התביעה.
2. הערב הגיש בקשה לרשות להתגונן ותצהיר לתמיכה בבקשה. בתצהיר העיד הערב כי הוא היה מנהל ובעל מניות בחברה, אולם בפועל היו עוד שני מנהלים ובעלי מניות נוספים. עוד ציין בתצהיר כי ביום 10.5.09 נחתם הסכם בין שלושת השותפים המסדיר את ההתחייבויות שלהם. שני השותפים הנוספים היו מר דורון פרנקנשטיין (להלן: " דורון") ומר מיכאל אופיר (להלן: " מיכאל"). הערב צירף לתצהירו הסכם מיום 10.5.09 בינו לבין השותפים האחרים ולפיו ב"והואיל" הראשון של ההסכם נכתב כך: " הצדדים הינם הבעלים יחדיו של... החברה באופן שכל מניות החברה המונפקות מוחזקות על שם אלוני (הערב - ע.ר.) ואולם אלוני מחזיק שליש מהון המניות המונפק של החברה בנאמנות עבור אופיר ו-שליש נוסף מהון המניות המונפק של החברה בנאמנות עבור דורון." עוד נקבע בהסכם כי הערב ודורון הם מורשי החתימה והערבים היחידים בחשבונות הבנק של החברה וכן כי הצדדים כולם ערבים ביחד ולחוד לכל התחייבויות החברה. עוד נקבע בסעיף 14 להסכם כי ההסכם הוא סודי והצדדים מתחייבים לא לגלותו לצד ג' כלשהו.
3. הערב כתב בתצהירו, כי ביום 2.7.09 נפתח החשבון בבנק וכאשר נתבקש על ידי הבנק לחתום על כתב הערבות התנה את חתימתו בכך שהשותף הנוסף, דורון, יחתום גם הוא על כתב הערבות. לטענתו הפקידה מטעם הבנק, גברת בטי בכר, התחייבה כי כך יעשה. בפועל, טוען הערב כי הבנק לא עמד בהתחייבותו. עוד טוען הערב כי כתב הערבות נחזה להיות כתב ערבות לארבעה ערבים בעוד שבפועל רק הוא חתם. בנוסף הבנק בכתב הערבות לא סימן את ספרה 1 במקום שבו היה עליו לכתוב כי הוא ערב 1 מתוך 1 ערבים, אלא השאיר ריבוע זה ריק. לכן טוען הערב כי הוא ידע שהוא חותם ביחד עם ערב נוסף. לפיכך, לטענתו מדובר בהטעיה בוטה ויסודית אשר בגינה מדובר בערבות שהיא חסרת תוקף.
4. עוד מציין הערב בתצהירו כי לבנק הוגש תסקיר מטעם הקרן לסיוע לעסקים קטנים (להלן: " התסקיר") ובתסקיר פורט כי מדובר בשלושה שותפים. לטענת הערב התסקיר הובא לידיעת הבנק ואף על פי כן לא החתים הבנק את השותף הנוסף דורון על כתב הערבות. לטענת הערב מדובר בהתנהלות חסרת זהירות וחסרת תום לב שבה פעל הבנק.
5. הערב נחקר על תצהירו ולאחר החקירה הנגדית הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
דיון והכרעה
6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחקירה הנגדית של הערב אני מוצאת כי דין הבקשה להדחות. להלן אפרט נימוקי.
7. הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) וב ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41. אולם כלל הוא, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להידרש לפרטי טענות ההגנה שלו ( ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265). אין די בקיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם נהיר, כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים" (ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם).
8. הערב טען כי נספח א' לבקשתו שהוא הסכם השותפות מעיד על ידיעתו של הבנק אודות הבעלים הנוספים בחברה, אולם על פני המסמך עולה כי השותפים ביקשו, בהסכמת הערב, כי רק הערב יהיה הגורם הידוע כלפי חוץ כבעלים של החברה. יתר על כן הערב הודה בחקירתו הנגדית כי השותפים האחרים "רצו שאני אהיה בפרונט" (עמוד 3 שורה 11 לפרוטוקול). יתר על כן, במהלך הדיון הסכים הערב כי עורכת הדין של החברה הגישה לבנק מסמכים מהם עלה בברור כי הערב הוא בעל המניות היחיד והמנהל היחיד ואין כל זכר במסמכים אלה לבעלים נוסף או לכך שהערב מחזיק מניות בנאמנות בעבור מישהו אחר (ראו בעמוד 3 שורות 5-12).
9. יתר על כן מדובר במסמך שהוחזק בסודיות בין הצדדים ונוגע ליחסים שבין השותפים לבין עצמם ואין לו כל השפעה על היחסים הנוגעים לבנק. המסמך לא הוצג בפני הבנק ולכן לא יתכן שהבנק ידע על מסמך שלא הוצג בפניו ואף בסעיף 14 להסכם נכתב במפורש כי ההסכם ישאר חסוי וסודי מפני כל צד ג' שהוא.
10. צודק הבנק בטענתו, כי הערב הודה במפורש כי סוכם בינו לבין שותפיו כי הוא אשר יעמוד "בפרונט". מכאן שגירסתו בדבר התניית חתימתו של דורון על כתב הערבות ביחד עמו אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הודעתו המפורשת כי השותפים היו בניגוד אינטרסים ודרשו לכן, כי רק הערב יעמוד בפרונט.
11.עוד מביא הערב כהוכחה, לטענתו, מכתב שיפוי של מיכאל - נספח ב' לתצהירו. במכתב זה מיכאל נותן מכתב שיפוי אישי לערב, אולם גם מכתב זה לא הוצג בפני הבנק ומהווה מסמך פנימי בין הצדדים המחזק את הטענה כי הערב אמור היה להיות ניצב לבדו מול הבנק בלא שהאחרים יתגלו ויבואו לחתום ערבויות לבנק. יתר על כן, מלשון ההסכם ולשון כתב השיפוי נלמד כי הצדדים צפו את האפשרות שרק הערב יהיה חייב במלוא החוב כלפי הבנק ואז השותפים האחרים המוזכרים ישפו את הערב.
12. לא זו אף זו שהערב צירף לתצהירו כנספח ה' מסמך, אשר לגביו כתב בתצהירו כך: "חמורה ביותר התנהלות המשיבה (הבנק - ע.ר.) בהקשר זה לאור העובדה כי הוגש לה תסקיר... המפרט בעמוד 3 כי מדובר במספר שותפים בניהול ובבעלות ויטל". הערב טען בתצהירו, כי תסקיר זה על האמור בו נמסר לידי הבנק ולכן הבנק התרשל כאשר לא ביקש ערבויות מכל בעלי החשבון. יש לציין כי נספח ה לא כלל את התסקיר במלואו, אלא רק שני עמודים: האחד, סעיף 1.5 לענין פרטי בעלות והשני עמוד 4. במסגרת החקירה הנגדית הופנה הערב לנספח ה' לתצהירו ונשאל מהי האסמכתא לכך שהמסמך הזה נמסר למישהו והוא ענה כי למיטב ידיעתו זה מסמך שהוגש ל"קרן תבור", שהיא המנהלת עבור המדינה את ההלוואות. לטענתו הוא הוציא את המסמך הזה מקרן תבור. כאשר מי שניהל את הנושא מול קרן תבור היה דורון. בהמשך החקירה הנגדית עומת הערב עם הטענה שמן המסמך עולה שלדורון יש 33% מניות ולערב גם כן 33% מניות ולא מופיע שם של בעל מניות שלישי, הרי שעולה מכך שזה לא המסמך שהוגש בסופו של דבר לקרן תבור משום שזה מסמך שעל פניו ברור שהוא חסר. על כך השיב הערב: "יכול להיות שאתה צודק אני קבלתי את זה מדורון" (ראו עמוד 4 לפרוטוקול). מכאן שאיני מקבלת את גירסת הערב כי המסמך נספח ה' עמד בפני הבנק ולכן הבנק לא יכול היה לדעת ואף הוסתר ממנו באופן אקטיבי ובמכוון כי לחברה שלושה בעלים ולא רק בעלים אחד ויחיד כפי שהציג הערב עצמו בפני הבנק.
13. אשר לטענה הנוספת של הערב כי הוא התנה את חתימתו של דורון על כתב הערבות הרי שטענה זו אינה מתקבלת על הדעת משום שגירסתו בחקירה הנגדית, אשר ניתנה לראשונה, היתה כי הוא נדרש לעמוד ב"פרונט" מול הבנק לבדו ולכן אין כל הגיון בכך שערבותו תותנה בערבותו של שותף אחר, אשר לא התכוון להיות גלוי לבנק. יתר על כן גירסתו אינה עומדת כלל במבחן, כפי שהתברר בחקירה הנגדית, משום שבמעמד החתימה על כתב הערבות ישב לצידו דורון. אם כך היה הדבר, הרי שלו רצה הערב להתנות את חתימתו בחתימת דורון יכול היה לעשות זאת במעמד חתימתו. העובדה שדורון ישב לצידו בעת שחתם על הערבות, אך לא חתם על המסמך מעידה על כך שמדובר בגירסה שאין לה כל בסיס במציאות. לא זו אף זו שבתצהיר טען הערב שדרש במפורש מן הפקידה ואף ציין את שמה כי דורון יהיה ערב יחד עמו (ראו סעיף 6 לתצהיר) והפקידה אף התחייבה בפניו לכך ואילו בחקירה הנגדית אמר כי ניתנה לו ערמה של מסמכים וכי הוא לא שם לב על מה הוא חותם. אם כך, הרי שגירסתו בחקירה הנגדית, כי הושמה בפניו ערימת מסמכים והוא חתם בלא שידע על מה, אינה עולה בקנה אחד עם אמירתו בתצהיר כי עמד על כך שהשותף יחתום גם הוא ואף ווידא זאת עם נציגת הבנק וכל זאת כאשר השותף יושב לצידו. מכאן שגרסותיו מתגלות כהגנת בדים מוחלטת.
14. לטעמי, גם לו היה המבקש צודק בטענתו העובדתית כי לא היה חותם על ערבותו אלמלא חתם גם דורון, הרי שאין בכך כדי להעלות או להוריד לענין ערבותו שלו כלפי הבנק, משום שערבותו היתה ערבות מלאה (100%) כלפי הבנק ללא קשר לערבים הנוספים. כך נכתב במפורש בסעיף 6 לכתב הערבות: " הבנק אינו חייב לקבל מאת הלקוח כל בטוחה או ערבות נוספת בגין פרעון הסכומים הנ"ל. אם היה ידוע לנו עם או לפני חתימתנו על כתב ערבות זה שהבנק עמד לקבל בטוחות שונות או ערבויות נוספות, לרבות המקרה שצויינו שמות ערבים אחרים בכתב ערבות זה והבנק לא קיבל בטוחות אלו ו/או לא רשמן כדין, או הערבים הנוספים לא חתמו על ערבויות או על ערבות זו - לא יגרע הדבר מתוקף כתב ערבות זה ואנו נמלא אחר כל התחייבויותינו על פיו". מדובר בהוראה בהסכם הסותרת את כל קו הגנתו של הערב וכמובן שגם לו היה דורון חותם על הערבות - הדבר לא היה מונע מהבנק לגבות את הסכום במלואו מן הערב כאשר הערב יכול היה לפנות לשיפוי כלפי דורון.
15. מכל האמור לעיל עולה כי הגנת הערב היא הגנת בדים ואיני מקבלת את טענותיו.
סוף דבר
16. אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן.
17. הערב ישלם לבנק את מלוא סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בהסכם ההלוואה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
